ערב שבת בירושלים
יום שישי - 27.06.14
v שוק מחנה יהודה
v נחלאות
v הרובע היהודי
v הכותל המערבי
שוק מחנה יהודה בערב שבת – קונים מתרוצצים בין דוכני
השוק לקניות
אחרונות.
בשוק מחנה יהודה בירושלים נוהגים לתקוע בשופר זמן קצר
לפני כניסת
השבת כדי לבשר לבעלי העסקים בשוק כי השבת
מתקרבת ועליהם לסגור את עסקיהם ולהתחיל
בהכנות
לקראת שבת.
הנחלאות - הוא כינוי לגוש של-32 שכונות ותיקות ומחוברות זו לזו בלב ירושלים. שרובן נבנו בשלהי המאה
התשע עשרה במסגרת היציאה מן החומות, מיעוטן נבנו בתקופת המנדט הבריטי. 
רוב השכונות מרוכזות בין הרחובות בין הרחובות אגריפס ובצלאל, ומיעוטן מגיע עד רחוב יפו מכאן ושכונת בצלאל מכאן. רובן בנויות במתכונת שכונות חצר האופייניות לבנייה של הקהילה היהודית של אותה תקופה.
כל שכונה
נבנתה בהתארגנות מסוימת. היו שכונות שנבנו על בסיס כלכלי משותף, אחרות נבנו על
בסיס עדתי ועוד.
התפתחותן של הנחלאות החלה בשנת 1875, כאשר נבנתה שכונת אבן ישראל בדרך יפו. השכונות שהוקמו היו שונות ומגוונות: שכונות על פי מוצא, על פי איגוד כלכלי, שכונות כולל ועוד. בכל שכונה נקבע תקנון המיוחד לה, המגדיר את צורת הבנייה, ההרכב החברתי, ואפילו שעת סגירה.
בתי גורל - אבולעפיה 31
במתחם
קטן זה מצוי בית כנסת צנוע, המכונה בית כנסת הגורל של העדה התימנית.
בתחילה סירבו המוסדות בתימן לאפשר ליהודים לעזוב. רק לאחר תלאות וייסורים
רבים, הגיעו התימנים לארץ. אך כאן לא הסתיימו תלאותיהם. שתי העדות הגדולות בארץ,
העדה האשכנזית והספרדית כאחד הפנו להם עורף.
לבסוף
נחלצו לעזרתם נוצרים, בני המושבה האמריקאית שראו בתימנים כממשיכי שבט גד. כמובן,
ברגע שהנוצרים גילו בהם התעניינות ,התעורר מצפונם של שאר העדות.
וכך קיבלו התימנים שתי שכונות. אחת בכפר השילוח, ואחת כאן, במשכנות ישראל. שלוש עשרה דירות בלבד נבנו בשכונה ונקבע שיוגרלו בין התימנים. הדירה השלוש עשרה הוקדשה לתלמוד תורה ולבית כנסת.
על הקיר מעלינו אנו מבחינים במעין פרפר ברזל זהו 'עוגן
מתיחה -מטרתו לחזק את קירות המבנה, שעם הזמן ועם זעזועים כגון רעידות אדמה, עלולים
לנטות, מה שעלול להביא להתמוטטות המבנה. על מנת למנוע את התרחקות הקירות זה מזה הומצא העוגן המורכב מכבל מוט ברזל בולט מחוץ לקיר. בחלקים הבולטים חרוטה הברגה ואליה מבריגים אומים ומותחים אותם באמצעים מכאנים. כך נוצר לחץ חיצוני על הקיר, המונע מהקיר להתמוטט כלפי חוץ.
בית רבי אריה לווין
רבי אריה לוין - רב האסירים.
הוא היה ידוע בצדקותו הענקית, ומומלץ לכל מסייר לקרוא את הספר 'איש צדיק היה' מאת
שמחה רז.רבי אריה כונה בשם זה מכיוון שהיה מבקר את אסירי המחתרות (חברי המחתרות, ההגנה האצ''ל והלח''י אשר נכלאו על ידי שלטון המנדט הבריטי בישראל טרם קום המדינה). כולם היו מצטופפים לידו: אסירים פליליים ופוליטיים כאחד, ומקשיבים בצמא לדבריו.
מזכרת משה
שכונת מזכרת משה נקראה על שמו של משה
מונטיפיורי, והיא נבנתה כשכונת המשך לשכונת משכנות ישראל, ובכלל, נהגו להדביק
שכונה אחת לרעותה כדי ליצור שותפות ותחושת ביטחון.
אנחנו מבחינים
שחזיתות הבתים מופנים פנימה ,אל החצר. הבנייה הזאת מסמלת את חיי הצניעות של אלו
שהתגוררו כאן.
בית הכנסת חסד ורחמים
בית כנסת
בעל חלונות צבעוניים ויפים. זהו בית כנסת חסד ורחמים הספרדי שנמצא בלב ליבה של
מזכרת משה - השכונה האשכנזית. בית כנסת זה נבנה על
ידי יוצאי העיר העתיקה הספרדים.
מספרים שבמקום הזה פעל בית מרזח. יום אחד, יצחק ארמוזה קצב בעל גוף, נכנס לבית המרזח ונקב בסכום של עשר לירות על מנת שיתפנה המקום משיכוריו. כך נולד בית כנסת חסד ורחמים, ובשם זה גם פעלה אגודת חסד וצדקה מטעמו.
מספרים שבמקום הזה פעל בית מרזח. יום אחד, יצחק ארמוזה קצב בעל גוף, נכנס לבית המרזח ונקב בסכום של עשר לירות על מנת שיתפנה המקום משיכוריו. כך נולד בית כנסת חסד ורחמים, ובשם זה גם פעלה אגודת חסד וצדקה מטעמו.
סיור ברובע היהודי - מומלץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה