יום שני, 3 בפברואר 2014

יום שישי לטיול – 01.04.13 נסיעה חזרה לטיבילסי







עיר המערות אופליסציחה-

"פירוש השם: מבצר אלוהים. זוהי עיר מערות ענקית
החצובה בתוך אזור עצום של סלעים רכים נוחים לחציבה.
העיר יושבת במיקום אסטרטגי חשוב על יד נהר המתקבארי,
והיא אחד ממקומות הישוב העתיקים ביותר בקווקז. 


יש בה שרידים החל מהאלף הראשון לפני הספירה.
במאות השישית עד הראשונה לפני הספירה היתה
מרכז מסחרי חשוב. כשהערבים כבשו את גרוזיה,
עברו המלכים ממצחתה והסתתרו בעיר המערות.


 בראשית ימי הביניים הגיעה העיר לשיא גודלה,
והיתה תחנה מרכזית על נתיב השיירות. סוברים שהיו
בעיר 700 מערות. היום אפשר לבקר ב-150 מערות בערך.


העיר איבדה מחשיבותה כשדוד הבנאי כבש מחדש את טביליסי מידי הערבים. במאה ה-13 התחולל במקום חורבן של ממש מידי המונגולים, וגם רעידות אדמה פגעו בעיר.


רצוי למצוא את האולם הידוע בשם תמריס דארבזי
(Tamaris Darbazi)
 שבו התקרה חצובה באבן בצורת קורות עץ. באולם
כס מלכות מאבן, ומתחת לאולם מרתף כלא.




במרומי אופליסציחה חצובה בסלע כנסייה מהמאה השישית

 לספירה. 

 ממזרח לה ניצבת בזיליקה קדומה

שנבנתה כנראה במאה ה-9  שעדיין פעילה, 

ובתוכה נמצאים קברים מהמאה ה-15 של אחרוני התושבים.




בתחילת המאה העשרים, כשהרסו הרוסים 

וסגרו כנסיות בשל איסור פולחן דתי, כאן חרגו ממנהגם

והסתפקו בכיסוי הפרסקאות בצבע לבן. 



במבוך הציורי נחצבו בעבר גם מאפייה ומרתף יין שהכיל 

עד עשרים טון משקה. 

הביקור באופליסציחה אינו מושלם בלי לצאת דרך 

מעבר הסתרים החצוב שהוליך ממנה אל נהר. המעבר

הסודי נמצא בחלק התחתון של העיר. 







כנסיית ג'בארי




"ג'בארי בגיאורגית פירושו צלב. הרבה מן הכנסיות

משלבות בשמן את המילה הזאת, והדבר גורם לבלבול

 
כלשהו בזיהוי המקומות. אבל זוהי הכנסיה החשובה

ביותר בשם זה, והיא מהווה מרכז רוחני ודתי חשוב

ביותר בשביל הגיאורגים. היא יושבת על גבעה רמה

מעל מצחתה, מעל מפגש הנהרות מתקבארי ואראגבי.





(מצחטה)

הכנסיה עצמה פשוטה מאוד, בנויה בסגנון האופייני

לכל הכנסיות הגאורגיות, אבל זוהי הכנסיה שבה

מתבטאת האדריכלות הזאת בצורתה הקדומה:

מבנה צלב בעל ארבע אפסידות (אגפים),

כשהאפסיס המרכזי פונה מזרחה.









בכנסיה, כבכל הכנסיות הגאורגיות (ולהבדיל מהארמניות)

 יש איקונוסטזיס (מחיצה מעוטרת המפרידה בין העושים

בקודש לבין הקהל), העשויה עץ מצוייר, ובולט בה מאוד

הצלב הגרוזיני האופייני בעל הזרועות השמוטות.

המסורת מספרת שעל הגבעה הזאת הציבה נינו הקדושה

 את הצלב שלה, כדי שיתנוסס מעל מצחתה הפגאנית

 וישפיע על תושביה.



מסיבה זאת קדוש המקום מאד לגאורגים. הכנסיה הראשונה

 נבנתה במקום בסוף המאה השישית, ונשתמרה פחות

או יותר עד היום. מפאת חשיבותו וראשוניותו של האתר

הוא מוכר בתור אתר שמור של אונסק"ו. 

קתדרלת סבטי צחובלי



זוהי הקתדרלה הפעילה הגדולה והחשובה ביותר בגיאורגיה.

משמעות שמה: עמוד (או עץ) נותן חיים. הבסיס לחשיבותה

הרבה הוא המסורת, שכל גיאורגי מאמין בה בכל לבו,

שגלימתו של ישו קבורה בה. ושוב כרגיל, אשמים היהודים.

יהודי גיאורגי הגיע לירושלים בדיוק בזמן צליבתו של ישוע,

וחזר משם ושלל בידו, גלימתו של ישוע. אחותו סידוניה


חטפה ממנו בהתלהבות את הגלימה ואימצה אותה אל ליבה.





 
ההזדהות שלה עם ישוע היתה כל כך גדולה, עד שבאותו
 רגע מתה בייסורים קשים בדיוק כמו ישוע. היא אחזה
את הגלימה בכוח רב כל כך עד שלא ניתן היה
להוציאה מידה. לא היתה ברירה, וקברו אותה יחד
עם הגלימה, על קברה של סידוניה צמח עץ. מכאן
מתפצלות המסורות: יש אומרים שרצו לבנות כנסיה
במקום וניסו לכרות את העץ, אך לא הצליחו. אז הגיעה
 נינו הקדושה ונשאה תפילה. העץ החלים מן הכריתה,
וגזעו התחיל להפיק שמן מרפא. על פי גירסה אחרת
התחיל העץ להתרומם באוויר ברגע שהניפו עליו גרזן.
 רק תפילותיה של נינו הקדושה החזירו אותו לאדמה.
גירסה שונה מספרת שהעץ נתן פירות מיוחדים והציפורים

 שאכלו מהם הפליאו בשיריהן. 

כך או כך, במקום זה נבנתה הכנסיה הראשונה בגיאורגיה,
כנסיית עץ צנועה, 

במאה הרביעית. במאה השישית בנה שם המלך גורגסאלי
כנסיית אבן. במאה ה-11, תחילת תקופת הפריחה של
גיאורגיה הגדולה, בנו את הקתדרלה הגדולה הנוכחית,
והתחילו לקבור בה את מלכי גרוזיה עד שהעבירו את
הבירה לטביליסי. אז ירדה העיר מצחתה מגדולתה,
אבל הקתדרלה נשארה מקום פולחן מרכזי. 



מצחתה - היתה עיר הבירה של גיאורגיה במשך מאות בשנים,
שם חלה ההמרה לנצרות בשנת 337, ושם ישבו המלכים
החשובים והחזקים בתולדות גיאורגיה. מצחתה נכללת
ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו, על ארבע הכנסיות
הכלולות בשטחה ועל המוזיאון המעניין שבה. היא גם
יושבת במקום אסטרטגי ומרתק: נקודת המפגש בין
שני נהרות - המתקבארי והאראגבי, וכל הדברים האלה
 הופכים אותה למקום מלהיב.
העיר יושבת באזור קארתלי (Kartli), האזור שסביב
לטביליסי, והוא האזור הקדום ביותר והמכריע ביותר
 בתולדות העם והתרבות הגיאורגית. האזור קרוי כך
על שם קרתלוס, שנחשב לאבי האומה הגיאורגית,
ושצאצאיו יישבו את האזור. באזור יש שני מרכזים חשובים,
מצחתה וגורי, ואפשר לומר שזהו ערש התרבות והדת הגיאורגיים.









את היום השישי של הטיול סיימנו בערב בבירה טיביליסי
ולאחר ארוחת ערב עם מסיבת פולקלור וטיול לילי בעיר
נסענו לשדה התעופה וחזרנו לארץ.


יום חמישי לטיול 31.03.13 - נסיעה לבקוריאני
יציאה ממסטייה דרך סכר אנגורי



עצירה לארוחת בוקר בשטח בזוגדיצי.





מעבר בעיירה חשורי. 
















נסיעה לבורג'ומי ולינה בבקוריאני. 


בורג'ומי




בורג'ומי - היא עיירת נופש ומרפא בדרום- מרכז גאורגיה. 
היא הוכרזה לעיר בשנת 1921. העיירה משתרעת
בחלק הצפון - מערבי של ערוץ בורג'ומי על שפתו המזרחי
של הפארק הלאומי בורג'ומי - חרגאולי, ברכס הקווקז הקטן.
במקום נמצאים מעיינות מים מינרלים מפורסמים.

(מעיין מים לריפוי - מילוי בקבוקים)







מקור פרסומה וחשיבותה של העיירה בורג'ומי הוא במים 
המינרליים המלוחים הנובעים בה. בכל רחבי ברית המועצות
היו מים אלו מפורסמים , ובקבוקי זכוכית נושאי
התווית "בורג'ומי" נמכרו בערים רבות ברחבי ברה"מ לשעבר.
אפילו אם המים מעט מלוחים  ואינם טעימים לחלק מהאנשים.
הם מאמינים שהמים מועילים לבריאות. 
הסיפור התחיל בראשית המאה ה-19, כשחיילים רוסיים 
גילו את המעיין המפיק מים מיוחדים. המושל הרוסי 
של הקווקז מיהר לנצל את הפוטנציאל, והקים במקום
עיירת נופש וקיט, שהיתה אופנתית מאוד בקרב האצולה
הרוסית, ואפילו בקרב בני בית המלוכה. המוני מבקרים
 מכל רחבי ברית המועצות נהרו אל המקום  שמפורסמים,
ביניהם צ'ייקובסקי וגורקי, ביקרו בו. בתו של המושל שהקים
 את עיירת הקיט, קתרינה, החלימה ממחלה לאחר ששתתה
 את מי המעיין, ולכן קוראים למעיין 
על שמה "מעיין קתרינה".






לאחר קריסת האימפריה הידרדר מצבה של בורג'ומי, 
אבל הממשל החדש בגיאורגיה עושה למען שיקום המקום.  
המעיינות נובעים במקום שנופו מקסים, בערוץ צר בין שני
 רכסי הרים מיוערים. 




























פסל אמירני , הפרומתאוס  הגאורגי, בטביליסי  .הפסל
נחנך על ידי נשיא פולין, לך קצ'ינסקי ונשיא גאורגיה 


לאחרונה שידרג הנשיא סקאשווילי את האתר. כל הערוץ 
מעובדו מטופח להפליא. הקימו במקום בית קולנוע, גן 
שעשועיםגדול, וגם רכבל שעולה עד לפסגת ההר שממול. 
שיפרו את זרימת המים, בנו גשרים יפים ושתלו עצים ופרחים. 
בכמה נקודות הקימו ברזים מיוחדים, כדי שאנשים יוכלו 
לטעום את מי בורג'ומי. רבים באים לכאן עם קנקני מים 
גדולים וממלאים אותם. 





בקוריאני - בקוריאני הוא אתר סקי במחוז בורג'ומי בגאורגיה.
האתר ממוקם על המדרון הצפוני של רכס הרי Trialeti, בגובה
של 1,700 מטר מעל פני הים. בתקופת השלטון הרוסי, 
כשגיאורגיה היתה חלק מברית המועצות, בקוריאני
היתה אתר סקי פופולארי. עם עזיבתם של הרוסים ירדה
קרנה של העיירה. האזור סביב בקוריאני מכוסה ביערות 
מחטניים. אתר הנופש נמצא כ- 30 ק"מ מבורג'ומי. 




אתר הנופש מקושר ל- בורג'ומי  על  ידי רכבת חשמלית צרה. 

אזור העיירה הנוכחי נבנה על ידי זרמי לבה של 

הר הגעש Mukheri. ההר  הגבוה ביותר באתר הנופש המשמש 

לסקי נקרא הר  Kohtaהמגיע לסביבות 2200 מטרים 

מעל פני הים.










יום שישי, 31 בינואר 2014

שבוע בגאורגיה פסח 2013
יום  רביעי לטיול 30.03.13

הר אושבה
הר בעל שני ראשים ואחד הפסגות הבולטות של הרי הקווקז. ממוקם בסוואנתי שבנפת מסטייה גאורגיה.




( אושבה - צולם מהדרך העולה ממסטייה לכיוון אושגולי)

למרות שאינו מדורג בין עשרת ההרים הגבוהים של הרי הקווקז, הוא ידוע כ"מטרהורן של הקווקז", בשל צורתו, הפסגה המשוננת, והדמיון למטרהורן שבהרי האלפים.



רוב התושבים הם סוואנים, המתגוררים למרגלות ההר.  גובה הפיסגה הצפונית 4,690 מטר, והפיסגה הדרומית גובהה 4,710 מטר.  ההר בנוי מגרניט.

מקור שמו של ההר לא ברור בדיוק. ישנם פירושים שונים הכולליםשמות כגון: "הדרך לשום מקום", "המקום של המכשפות סאבאת'". ישנו גם הסבר שמבסס את השם על השפה הסוואנית, מחלקים את המילה לשתיים ("אוש" - נורא ו"בה" - הר) ומקבלים "ההר הנורא".
 
אושבה ידוע גם כאחד ההרים הקשים לטיפוס מבין הרי הקווקז, בעל מדרונות תלולים. האדם הראשון שידוע כי טיפס לפיסגה הצפונית היה ג'ון גרפורד קוקלין בשנת 1888. הקבוצה הראשונה שידוע כי טיפסה לפיסגה הדרומית הייתה קבוצה שכללה 4 מטפסים גרמני, שווצרי ואוסטרלי, תחת פיקודו של ריקמר בשנת 1903.




אושגולי - אוּשגוּלי (הלב האמיץ ) 

קבוצת כפרים השוכנת ברכס אנגורי בסוואנתי עילית שבגאורגיה‏. 

ארבעת הכפרים הם:







ז'יבּיאני, הנמצא בגובה של 2,100 מטרים מעל גובה פני הים

צ'וויבּיאני

צ'אז'אשי


מוּרקמֶלי

בכל אחד מארבעת הכפרים הללו נמצאים מבנים שהוכרזו על ידי 

אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב - 1996, כחלק מההכרזה על חבל 

הארץ ההיסטורי סוואנתי עילית. בהכרזה של אונסק"ו נאמר כי 

ההיסטוריה של הכפרים נמשכת לאורך יותר מ-2000 שנים.   

גובהם הרב גרם לבידודם. כתוצאה מכך נשתמרו בהם רבות 

מהמסורות הדתיות והתרבותיות של הסוואנים.


טיול סוסים באושגולי - הדרך הנוחה לבוסס בבוץ 






הכפרים שוכנים למרגלות פסגתו של ההר שחארה, שהוא ההר הגבוה 

ביותר בגאורגיה ואחד הגבוהים ביותר בהרי הקווקז. גובה הכפרים 

באושגולי הוא בין 2,086 ל- 2,000 מטרים, והם נחשבים לחלק 

מהכפרים הגבוהים ביותר באירופה. במשך שישה חודשים בכל שנה 

הכפרים מכוסים בשלג, ולעיתים קרובות לא ניתן להגיע אליהם 

ממסטייה בגלל סגירת דרכי תחבורה. 


(בתמונה-הר שחארה )


באזור מתגוררות כ- 70 משפחות ויש בו בית ספר קטן. בכפרים יש 



מגדלי מצור רבים בסיגנון סוואנטי, וקפלת אושגולי 

הנמצאת בראש הגבעה ליד הכפרים מתוארכת למאה-12. 

















מבצר 'תמריס ציחה' הנחשב למקום קבורתה של המלכה תמר. 

( המגדל השחור)


נסענו  לאורך ערוץ נחל  זקניסטחאלי בנסיעת שטח ארוכה ומאתגרת 

באזור הררי, מיוער ויפה אזור זה מכוסה שלג 

רוב ימות השנה.




לא רחוק ממסטיה, על אם הדרך לאושגולי עצרנו ליד מגדל בודד. 

האגדה מספרת על שני נאהבים מכפרים שונים, שנהגו להיפגש כאן, 

יום אחד  נסחף הבחור במי הנהר וטבע והנערה סירבה לעזוב את 

המקום. אביה בנה למגוריה את המגדל . ומאז הוא נקרא 

מגדל הנאהבים.




























הצימר של שלווה ונרגיזה.

על הכביש יש שלט בעברית הכניסה דרך דלת ברזל בחומה. שלווה זה 

שם של גבר שלהנאתו מגלף בעץ בכל מקום מצויים יצירות שלו 

לוחות וקישוטים מגולפים בעץ.



אישתו נרגיזה מארגנת ערבי שירה יחד עם ביתה לאחר ארוחת 

הערב שהיא מכינה בעצמה.