הבלוג שלי

יום שבת – 08.03.14 טיול בירושלים

זמן מה שאני רוצה לערוך סיור עצמאי בירושלים

שמתחיל בהר הזיתים, עובר בשער האריות,

לויה – דולורוזה ( VIA DOLOROSA )

ומסתיים בכנסיית הקבר. סיור אחד שמסכם

סיורים רבים קטנים בכל אחד ממקומות אלו.

כמובן, שגייסתי שותפים לתוכנית, את ערן בעלי,

ואת ישראל אחי וורדה אישתו. לאחר שנת לילה מהנה בביתם

במרכז שמנו פעמנו להר הזיתים. השארנו את

הרכב ליד מלון שבע הקשתות - אינטרקונטיננטל לשעבר,

( כמובן עם חשש מסוים) ויצאנו ברגל לחוות

את המסלול במלואו. כמו לכל טיול עשינו הכנה אספנו

חומר על האתרים, שעות פתיחה וסגירה ( מומלץ ביותר ).

רוב החומר נלקח מאתרי אינטרנט שחלקם אקשר

בפוסט זה – טיול מומלץ ביותר.

מפת העיר העתיקה

כנסיית אבינו שבשמים

כנסיית אבינו שבשמים (Pater Noster), ממוקמת במרומי הר הזיתים ומשמרת את זיכרון תפילתו של ישו. במתחם הכנסייה מצויים שרידים של שתי כנסיות נוספות: כנסיית העלייה לשמים הביזאנטית "אלאונה" ויסודות כנסייה חדשה שלא הושלמה "כנסיית הלב הקדוש".

תפילת אבינו שבשמים כתובה על גבי קירות הקלויסטר והכנסייה ב-143 שפות. רבים מהלוחות הישנים יותר עשויים מקרמיקה מצוירת ביד.

המשך ההסבר מויקיפדיה

נ ספח ארכאולוגי

הר הזיתים

הר הזיתים שייך לרכס ההררי המקיף את ירושלים ממזרח לאורך כ-3.5 קילומטרים ובו שלוש פסגות בולטות: הר הצופים המתנשא לגובה 829 מטר, פסגת א-טור – בגובה 815 מטר ו"הר המשחית", שהוא הפסגה הדרומית שלו המתנשאת לגובה 747 מטר. שמו של ההר בא לו מכרמי הזיתים שכיסוהו בעבר והוא מהווה גם את הגבול בין הרי יהודה ובין המדבר

הר הזיתים - קישור לאתר

הר הזיתים - הסבר

מלון שבע הקשתות - אינטרקונטיננטל

על פי המסורת האסלאמית יעמדו באחרית הימים מאזני הצדק לשקילת המעשים הטובים והרעים של בני אדם בהר הזיתים. הגשר מעל לגיהנום יותקן בין הר הזיתים להר הבית והכל יעברו על הגשר שחודו כחוד המספרים. הרשעים יפלו ממנו לגיהנום והצדיקים יעברו אותו בשלום. הגשר יתחיל בעמק א-סאהירה (תקומת נצח) המצוי בין כנסיית וירי-גלילאי לכנסיית העלייה, פה יאספו הקמים לתחייה ביום הדין. (בימי הביניים נדדה המסורת לאזור שמצפון לשער הפרחים, מעל למערת ירמיהו, מקום שבו נמצא כיום בית קברות מוסלמי הנקרא א-סאהירה ומכאן באב אל זהירה). שבע הקשתות של בית המלון הירדני, לשעבר אינטרקונטיננטל, רומזות למסורת זו כיוון שהגשר ביום הדין אמור להישען על שבע קשתות.

מלון שבע הקשתות - ויקיפדיה

כנסיית דומינוס פלוויט

כנסיית דומינוס פלוויט (Dominus Flevit - "האדון בכה") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית, השוכנת על הר הזיתים בירושלים, וצורתה כשל דמעה.

בחפירות שנערכו באתר לפני הקמת הכנסייה, בשנים 1953-1955, נחשפו אתר קבורה רב תקופתי ושרידיהם של מנזר ביזנטי מהמאה ה-5, ולצידו כנסייה שהוקדשה לאנה הקדושה. גורלה של כנסייה זו אינו ידוע, ובאופן יוצא דופן בירושלים, הצלבנים לא הקימו במקום כנסייה משלהם. ב- 1518 הוקם במקום מסגד אשר נבנה, ככל הנראה, בידי העות'מאנים לרגל כיבושם את הארץ. המסגד כונה "אל-מנסוריה", היינו, "המנצחת". נראה שרק לאחר מכן זוהתה במקום מסורת בכי האדון. הפרנציסקנים הצליחו לרכוש רק את הקרקע שמדרום לשביל העולה אל הר הזיתים, ובנו עליה קפלה 1891 ב- . חלקו האחר של השטח הגיע לידי מסדר האחיות הבנדיקטיניות, והן מכרו אותו לפרנציסקנים ב-1940 , לאחר שנקלעו לקשיים כלכליים. עם תום המחקר הארכאולוגי במקום ב-1955, נבנתה הכנסייה הנוכחית בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, במקום בו שכנה הכנסייה הביזנטית הקדומה.

ברלוצי עיצב אתכיפת ה כנסייה בצורת דמעה, כדי להנציח את בכיו של ישו בהיותו על הר הזיתים, עת ניבא את חורבן ירושלים.

ויקיפדייה - דומינוס פלוויט

כנסיית מריה מגדלנה – CHURCH OF MARY MAGDALENE

נקראת גם הכנסייה הרוסית הלבנה "מריה מגדלנה" או בכינוייהּ המוכר לחלקנו, כנסיית הבצלים, על שום המראה המזכיר בצלים ואת הכנסייה בקרמלין שבמוסקבה. בניה זו מאפיינת כנסיות מהמאה ה-17 ברוסיה. הכנסייה נחנכה ב-1888 על ידי משפחת הצאר הרוסי. הדוכס /סרגיי שנכח עם אשתו בטקס נרצח ב- 1905בזמן המהפיכה האדומה

אלמנתו אליזבטה פדירובנה, שגרה מספר שנים בירושלים ופעלה בה רבות, במיוחד בעין כרם, הוצאה להורג. בדרך שלא מובנת לי עד היום, הוברחה גופתה לכאן אל הכנסייה דרך סין ב-1919 על פי בקשתה בצוואתה

כנסייה זו היא מהיפות בארץ אולם חלקה הפנימי די צנוע. מימין נבחין בגופתה החנוטה ובתמונתהּ של אליזבטה שהפכה רשמית לקדושה בשנות ה-20 של המאה שעברה. משמאל למזבח גופתה החנוטה של סנט ברברה.

ניתן להבחין על הקיר המזרחי של הכנסייה בציור של עמק יהושפט, נחל קדרון, שצויר בידי הצייר אלכסנדר איוונוב, גדול צייריהָּ של רוסייה במאה ה-19 ואשר אליזבטה עצמה הביאה אותו לכאן.

כנסיית מריה מגדלנה - ויקיפדיה

כנסיית כל העמים - גת שמנים

כנסיית היגון הקתולית , או בשמהּ הידוע יותר - גת שמנים. על פי המסורת לכאן הגיע ישו לאחר שישב עם 12 תלמידיו (וגם עם מריה מגדלנה על פי "צופן דה וינצ'י") בסעודה האחרונה.

מיד לאחר סעודת הפסח בליל ירח מלא, המשיך ישו בלווית תלמידיו אל הר הזיתים להעביר את הלילה שיהפוך לאחרון לפני הסגרתו לרומאים. מכיוון שעל פי ההלכה לא יכול היה לעזוב את העיר, התמקם בגן הכנסייה. על פי הברית החדשה נדדה שנתו של ישו ואווירת יגון, כשמה של הכנסייה, שרתה עליו.

במרכז הכנסייה המודרנית שנבנתה במאה שעברה יש סלע עליו נשען בלילה זה. משמאל לסלע ציור קיר מרשים בו ניתן להבחין בנשיקה המפורסמת של יהודה איש קריות לישו, שארעה ליד עמוד האבן שנמצא בכנסיית מריה מגדלנה . ברצפת הכנסייה החדשה ניתן להבחין מבעד לזכוכית במספר מקומות בפסיפס הביזנטי המקורי.

על תקרת הכנסייה 12 כיפות, כמספר תלמידיו ישו, וציור דגלי מדינות קתוליות שתרמו לבניית הכנסייה (כנסיית כל העמים בשמה האחר) כדוגמת ספרד, איטליה, צרפת ועוד. חזיתה של הכנסייה היא מהמפוארות שיש בארצנו. פסליהם של ארבעת התלמידים מחברי ספרי הבשורה - מתי, לוקאס, יוחנן ומרקוס - בולטים בחזית.

המלאך שמעל לישו מחזיק בספר עליו שתי האותיות הראשונה והאחרונה שביוונית, אלפא ואומגה המסמלות את הפסוק מחזון יוחנן א': "אני הראשית ואני האחרית", מוטיב שחוזר על עצמו בהמון כנסיות בכל העולם.

גת שמנים - ויקיפדיה

כנסיית כל העמים - ויקיפדיה

קבר מרים

הכנסייה בנויה בערוצו של נחל קדרון, ובגלל הצפות שהיו בה בחורפים, בנו את המדרגות היורדות אל הכנסייה. הכניסה המקורית אל הכנסייה הייתה מן הקיר שמול המדרגות היורדות, מכיוון הקדרון. כיום הכניסה היא מכיוון דרום.

הברית החדשה אינה מספרת מה עלה בגורלה של מרים אם ישוע, ולכן התפתחו מסורות שונות סביב נושא מותה. הברית החדשה לא מספרת הרבה פרטים על מרים, ואפשר למצוא יותר פרטים בספרות חיצונית כמו הפרוטו-אוונגליון של יעקב, המתוארך למאה ה-2.

לפי המסורת הנוצרית, מרים לא מתה כאחד האדם כיוון שגם נולדה ללא חטא והתעברה ללא חטא, אלא נפלה עליה תרדמת נצח, שלאחריה עלתה לשמיים ונאספה לזרועות ישוע שהמתין לה שם.

מסורת אחת קובעת כי הדברים התרחשו בעיר אפסוס שבתורכיה, לשם הגיעה מרים כדי להפיץ את הנצרות, אולם המסורת המקובלת יותר היא שהדברים התרחשו בירושלים: מרים נרדמה בהר ציון, נקברה כאן ע"י השליחים ונאספה לזרועות בנה בהר הזיתים. ישוע עלה לשמיים ומרים נלקחה לשמיים. שתי המסורות מנציחות את המאורע ב-15 באוגוסט, בו נחגג עד היום חג עלייתה של מרים לשמים (האסומפסיון). ביום זה מתנהלת תהלוכה מפוארת של כל העדות האורתודוכסיות, שמסתיימת כאן.

על פי הקתולים, מרים נרדמה במקום שבו נמצאת כנסיית הדורמיציון.

יורדים במדרגות עד הסוף ופונים ימינה אל הקריפטה הביזנטית: כאן נמצא קברה הריק של מרים, המחופה באדיקולה צלבנית. אפשר להיכנס פנימה ולראות את הקבר המקורי מקרוב, שככל הנראה היה קבר מתקופת בית שני במורדות הר הזיתים. מסביב מספר מזבחות, ומדרום לקבר יש מחרב בקיר: מרים "אם הנביא ישו" היא מהדמויות הנערצות באיסלם, ובחורבן של הכנסייה, המוסלמים הרסו את הבזיליקה שהיתה למעלה אבל השאירו את הקריפטה והמשיכו לבוא ולהתפלל פה, ובנו את המחרב, שפונה דרומה. על הקירות מסביב לקבר ציורים המתארים את מרים הנרדמת. למעשה המקום לא פסק להיות אתר קדוש אף פעם.

הכנסייה נבנתה מחדש ע"י הצלבנים, והשרידים הצלבניים העיקריים שאפשר לראות כיום הם בחזית המבנה (בדומה לכנסיית הקבר).

לאחר שמתחילים לרדת במדרגות אל תוך הכנסייה, רואים מימין קפלה ובה קברה של המלכה הצלבנית מליסנדה (שבנתה את כנסיית סנטה אנה שבתחילת הוויה-דולורוזה). מעל הקבר יש כיפה חשוכה, שנתגלתה רק בשיפוצים שנעשו במקום בשנות ה-70, כאשר ביקשו להתקין תאורה בכנסייה. על הקבר תמונה של אנה ויהויכין הורי מרים, שלפי מסורת מאוחרת ומוטעית, היו קבורים כאן, והקפלה מוקדשת להם.

בצד השני של המדרגות נמצאת קפלה ובה מקום קבורתו המסורתי של יוסף, בעלה של מרים. הזיהוי הוא על פי מסורת מאוחרת.

קבר מרים - נספח ארכאולוגי

קבר מרים - יד בן צבי

שער האריות

שער האריות, שוכן במזרחה של החומה המקיפה את העיר העתיקה, זכה לשמו בזכות זוג אריות שדמויותיהם חקוקות בצדדיו. שער האריות הוקם בשנת 1539 והיה חלק מהמיזם העות'מאני להקמת החומה כולה. עם זאת, האריות עצמם מסמלים ימים קדומים יותר, בעת שהאריה היה סמלו של הסולטן הממלוכי האכזרי בייברס שפעל במאה ה-13. חלק מהחוקרים טוענים כי דמויות האריות נקבעו בשער לאחר שנשלפו ממבנה ממלוכי סמוך. המסורת מספרת כי אריות הופיעו בחלומותיו של סולימן הראשון, בונה החומה. הם רמזו לו כי עליו למגן היטב את ירושלים בחומה, וכך אכן עשה. הנוצרים מכנים את המקום "שער סטפנוס", והוא מוביל אל הרובע המוסלמי. משער

.האריות, פרצו כוחות צה"ל אל העיר בעת מלחמת ששת הימים

רחוב שער האריות לכיוון הויה דולורוזה

כנסיית סנטה אנה

( חצר הכנסייה )

על פי המסורת כאן היה ביתם של אנה - חנה בעברית - ובעלה יהויכין, ופה נולדה מרים אימו של ישו. הכנסייה נבנתה ע"י הצלבנים במאה ה -12. זהו מבנה רומנסקי יפיפה והוא מאופיין בפשטות בנייה, קירות עבים, ומיעוט עיטורים.

שנים ספורות לאחר כיבוש ממלכת ירושלים הצלבנית ע"י צלאח א -דין בשנת 1187 הפכה הכנסייה למָ דְ רָ סֶ ה, מדרשה ללימודי דת. מתחת לקשת שער הכניסה כתובת ערבית המהללת את צאלח א דין. בתקופת השלטון העותומאני ננטש המבנה ובאמצע המאה ה19 הוא נמסר לממשלת צרפת ולמסדר "האבות הלבנים" הקתולי. הנזירים שיקמו את הכנסייה וחשפו את שרידי הכנסיות הקדומות. בכנסייה אקוסטיקה יוצאת דופן. היא מתפקדת כתיבת תהודה מושלמת לקול האנושי.

בריכות בית חסדא

נמצא בתוך חצר כנסיית סנטה אנה

לפנינו אחד האתרים הארכאולוגיים המרשימים ביותר בתוך העיר

העתיקה.

(כנסיית סנטה אנה)

כאן אפשר לראות את שרידיהן של שתי בריכות עתיקות, מקדש רומי ושתי כנסיות גדולות

האחת ביזאנטית והשנייה צלבנית . העמק הקטן בחצר הכנסייה שימש מאגר מים עוד מימי קדם, לאחר שבפתחו הוקם סכר שנועד לאגום את מי הגשם של נחל הביזיתא (בית זיתא) הזורמים מצפון. בימי הבית השני נבנו כאן שתי בריכות אגירה גדולות. למי הבריכות יוחסו תכונות ריפוי ולכן הן מזוהות עם נס ריפוי הנכה של ישו, שהתרחש במקום

הקרוי על פי הברית החדשה "ברכת בית חסדא"

לאחר חורבן בית שני הקימו כאן הרומאים מרחצאות מפוארים ומקדש לכבוד אֵל הרפואה

אסקלפיוס . askelapius הרומי

עם הפיכת הנצרות לדת שלטת, הוקמה באתר במאה החמישית בזיליקה גדולה אשר הוקדשה ללידת מרים ול"נס בית חסדא". הכנסייה הוקמה על הסוללה המפרידה בין שתי הבריכות וחלקה עמד מעל פני

הבריכה, נתמך באומנות, נראות עד היום. הכנסייה נפגעה ע"י הפרסים בשנת 614 ונהרסה

כמעט כליל בזמן השלטון המוסלמי. בתקופה הצלבנית זכה האתר לעדנה מחודשת. הצלבנים הפרידו בין שתי המסורות. הם
בנו קפלה על חורבות הכנסייה הביזאנטית

לזכר נס בית חסדא

התחנה השנייה: כְּפיית הצלב

לפנינו שתי כנסיות - ”ההלקאה“ מימין )מזרח( ו“כפיית

הצלב“ משמאל. כנסיית ההלקאה מציינת את ביזוי ישו

לאחר משפטו, ופתחה מעוטר בתבליט דמוי כתר הקוצים

שחבשו לראשו החיילים הלועגים. בחלון נראה הנציב

פילאטוס רוחץ את ידיו - מחווה המסמלת את היותו פטור

מאחריות לצליבה, שכן לאחר שהציע לשחרר פושע מהכלא

לרגל הפסח העדיף העם את שחרורו של פושע בשם בר

אבא על פני שחרורו של ישו.

כנסיית כפיית הצלב בנויה על שרידי כנסייה ביזנטית,

וברצפתה - חלק מריצוף הרחוב במאה השנייה לספירה -

אבנים מחורצות שנועדו למנוע החלקת כרכרות. בעיטורים

אפשר לראות את פילאטוס )הרוחץ ידיו( שולח את ישו

לצליבה ואת כפיית הצלב על כתפי ישו. בחצר ניצבים צלבי

עץ, והצליינים בני זמננו נושאים אותם על גבם בתהלוכות

בדרך הייסורים. המתחם נבנה במאה ה-20 ובו גם מנזר

ומכון אקדמי פרנציסקני. במכון יש ספרייה ומוזיאון

מנזר האחיות ציון

מסדר האחיות ציון קם בחצי השני של המאה ה-19 (1857), בידי האחים תיאודור ואלפונס מאריה רטיסבון, צאצאיה המומרים של משפחה יהודית משטרסבורג. מסעם הרוחני של האחים הוביל אותם לארץ הקודש, ולאחר שהקימו מנזר זה בוויה דולורוזה, הקים אלפונס ב-1861 את המנזר בעין כרם כבית מחסה ליתומות נוצריות מלבנון. ייעודם של האחים הוגדר לנצר כמה שיותר יהודים. הם פעלו באירופה והגיעו גם לארץ הקודש. הם רכשו מתחמים בעין כרם (לעיל) מנזר רטיסבון ברחוב שמואל הנגיד בעיר המערבית, ובוייה דולורוזה. בעקבות שואת יהודי אירופה וועידת ותיקן 2, המנזר ביצע היפוך. ייעוד המנזר היום הוא להסביר לנוצרים מה זו יהדות, ומהיכן בא ישו. מתקיימים כאן סמינרים רבים, והרצאות (לא דרשות).

כאן במקום התקיימו חפירות

מתחת לרחוב, בריכת סטרותיון (עפרוני), בריכת מים של האנטונייה. הבריכה נתמכת בקמרונות רומיים, מימי הדרינוס (מאה 2), והפכה למאגר מים תת קרקעי. חלק מן המנזר בנוי על קמרונות אלו.

באותו מפלס ניתן לראות את הליתוסטרטוס, מרצפות הפורום המזרחי (10 באיור). נראה שכאן היה הפורום של אליה קפיטולינה. רצפה מימי הדרינוס.

על אחת המרצפות חריתת חיילים רומיים (מהמאה ה-1, ימי הדרינוס), משחק המלכים. בוחרים את אחד החיילים, הוא המלך, שמים עליו ארגמן עם כתר קוצים, מוליכים אותו בתהלוכה, תוך כדי התעללות אכזרית. חלק מהם מתו תוך כדי התאכזרות. לצליינים זה מסמל את הייסורים, ההשפלות והסבל של ישו.