יום ראשון, 15 ביוני 2014

ארמניה - אפילוג




ארמניה- ארץ שעמקיה אלף מטרים מעל גובה פני ים המלח, ופסגותיה אלפיים מעל לחרמון - זו כבר חוויה לתייר הישראלי.
השלג, הירוק, המים השופעים, סוג של חלום. ובשטח הגדול פעם וחצי ממדינת ישראל חיים שלושה מיליוני בני אדם שלפחות כיום לא נאבקים אלה באלה על הזכות והבעלות על הארץ...  גם תחושת המרחב הזאת חסרה לנו כאן.

 אררט הגבוה - מסיס
אררט הנמוך - סיס

אומה המתרפקת על עברה המפואר והמרחבים הגדולים שאבדו לה.
משה עמד על הר נבו וצפה אל הארץ המובטחת, והם עומדים בארצם המצומצמת ומביטים מעלה אל האררט העצום שהיה שלהם ותופס מקום משמעותי ביותר בנארטיב הלאומי. חברה נוצרית רובה ככולה בתוך מרחב מוסלמי גדול. גאה בחלוציותה בקבלת הנצרות בעולם הפגאני העתיק. זרועה בכנסיות ומנזרים עתיקים שיופיים בפשטותם ובנקודות החן הגיאוגרפיות שבהן הם נטועים.

ועם זאת - העליבות השלטת ברובו של הקיום האנושי" הבתים המתפוררים בכפרים חסרי חן ותשתיות ראויות, כבישים צרים ומחוררים שגרוטאות רוסיות ישנות נוסעות בהם בין פרות וחזירים.
למעט ירוואן הבירה ורחובותיה המודרניים יש תחושה שחזרנו עשרות שנים לאחור במנהרת הזמן.

 Bluebells


זה מזכיר לנו שלמרות הכל יש לנו ארץ די מוצלחת. לא ברור לעוד כמה זמן, לא ברור גם אם זה אומר שאנחנו יותר מאושרים מהם...  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה