סיור בירושלים עם יד בן צבי 12.12.14

סיור נוסף עם יד בן צבי והפעם בירושלים המערבית

בהדרכת דב נוטקביץ.

* מנזר רטיסבון

* כנסיית הבפטיסטים.

* גן העצמאות

* מנזר האחיות רוזרי

* טרה סנטה

* מנזר הקפוצ'ינים

מנזר רטיסבון הוא מנזר צרפתי קתולי שוכן ברחוב שמואל הנגיד 26 סמוך לשכונת רחביה בירושלים, ליד בית הכנסת ישורון. נבנה בין השנים 1876 ו-1897 ושימש כמנזר, בית ספר מקצועי ובית יתומים. 

מייסדו הוא האב אלפונס רטיסבון, יהודי מומר מצרפת. , שהקים יחד עם אחיו הגדול תיאודור (מומר אף הוא) רשת של מנזרים ובתי יתומים ברחבי העולם. המנזר נבנה בשנת 1876 כחלק מפעילות האחים רטיסבון בירושלים,

 הבית עבר גלגולים רבים, ובין היתר הולאם בימי מלחמת העולם הראשונה על ידי הצבא הטורקי. בראשית שנות ה-20 שימשה החצר הגדולה את אנשי גדוד העבודה, שבנו את שכונת רחביה הסמוכה. בשל כך הם נקראו 'פלוגת רטיסבון'. בימי מלחמת העצמאות הולאם חלק מהמבנה לטובת נשות כפר עציון וילדיהן, שפונו מהגוש ב'מבצע תינוק'. הן התגוררו במקום במשך חודשים ארוכים, עד שנמצא להם מקום של קבע, לאחר שהכפר נפל בידי הירדנים. לאחר המלחמה שימש המבנה גם חלק מכיתות הלימוד של האוניברסיטה העברית, שפונו מהקמפוס בהר הצופים.

בחצר הצפונית של המנזר מצוי מגדל שמירה שהוקם בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה, ימי שלטונו של איברהים פאשה בארץ ישראל. המגדל שימש כחלק ממערכת של מגדלי שמירה ואיתות על הדרך בין ירושלים ליפו.

החל משנת 1970 פועל במנזר סמינר תיאולוגי, העוסק בלימודי נצרות ליהודים, ושמו הוסב ל'מוסד האפיפיורי רטיסבון'. כמו כן משמש המקום כבית הארחה לצליינים.

 כנסיית הבפטיסטים נמצאת ברחוב הנרקיס 4 בירושלים. המקום משמש כמקום התכנסות לאנשי הקהילה הבפטיסטית בירושלים.

גן העצמאות

 מערת האריה

על גבולו המערבי של בית הקברות המוסלמי בגן העצמאות, בצמוד לרחוב מנשה בן ישראל, ישנם מערת קבורה ושרידי כנסייה שבנויה על מקום המכונה בשם "מערת האריה". האגדה הירושלמית הקשורה במערה זו מסופרת בשלוש גרסאות: על פי הגרסה הנוצרית מלאה המערה בעצמות הרוגי הכיבוש הפרסי שהתרחש בשנת 614 לספירה. הפרסים והיהודים טבחו בנוצרים והשליכו את גופותיהם בשטח בית הקברות. המלך הפרסי ציווה לאסוף ולשרוף אותן, אך אז לפתע הופיע אריה פלאי שאסף את העצמות למערה והגן עליהן. הגרסה היהודית מספרת סיפור דומה, אלא שהפעם ההרוגים הם יהודים, והטובחים הם היוונים. הגרסה המוסלמית מספרת כי במערה מצויים קדושים מוסלמים שנקברו בתחומי בית הקברות, עד שלילה אחד פרצה דליקה ושרפה את העצים ואת המצבות. הקדושים ניצלו באורח נס כאשר אללה העביר את עצמותיהם למערה, וכדי שלא יאונה להן כל רע, הציב שם אריה ענק השומר על עצמות הקדושים מדי לילה.

בריכת ממילא

 מנזר האחיות רוזרי - המחרוזת הקדושה.

 מסדר אחיות קתולי שנוסד בארץ בידי האב ג'וזף טאנוס ( 1838-1892 ) יליד עין כרם ששימש כמזכיר הפטריארכיה הלטינית,     והאחות אלפונסין דאניל ( 1843-1927 ) ילידת ירושלים. מרבית האחיות החברות בו הן ערביות תושבות הארץ והארצות הסמוכות.

 תפילת המחרוזת         Rosarium, רוזריום, שיח ורדים היא תפילה קתולית מסורתית. שמה מתאר את מחרוזת התפילה אשר משמשת למנות את התפילות היוצרות את תפילת המחרוזת. התפילה מורכבת מעשורים, וכל עשור מתחיל בחזרות על תפילת האדון, ולאחריו נאמרות עשר חזרות על תפילת אווה מריה. 

 במסגרת תפילת המחרוזת חוזרים על העשורים מספר פעמים, ובכל פעם מתמקדים באחד מרזי תפילת המחרוזת, העוסקים בחייו של ישו. חמשה-עשר הרזים המסורתיים של תפילת המחרוזית תוקננו על ידי האפיפיור פיוס החמישי במאה ה-16  ישנן שלוש קבוצות של רזים, חמישה בכל קבוצה - רזי החדווה, רזי המכאוב ורזי התהילה. בשנת 2002 האפיפיור יוחנן פאולוס השני הוסיף חמישה רזים אופציונליים אשר מכונים רזי האור, ובכך הביא את הסך הכולל של הרזים לעשרים.

מתחם הטרה סנטה בירושלים

מתחם הטרה סנטה בירושלים - הוא בניין מרכזי בירושלים הניצב בכיכר צרפת, בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד.

הבניין נבנה בשנים 1924-7 על פי התכנון של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצ'י, בסגנון הניאו-קלאסי עם השפעות של הרנסאנס האיטלקי. על ראשו פסל המדונינה (המדונה הקטנה) של מילאנו.

בשנת 1928 נערך טקס הסרת הלוט מהפסל במעמד יורש העצר האיטלקי, הנסיך אומברטו השני. הבניין הורחב בשנות ה-30, ובשנות ה-50 נוספו מספר צריפים בחצר הבניין.

בראשית דרכו יועד המבנה על ידי הכנסייה הפרנציסקאנית כמרכז לפעילות חברתית-ספורטיבית. לאחר פתיחת המרכז המתחרה ימק"א, הוסב לקולג' (בית ספר יסודי ותיכון לבנים). בית הספר נחשב לאחד הטובים בירושלים ולמדו בו מלבד נוצרים גם מוסלמים ויהודים שהוריהם חשקו בחינוך אירופאי עבור ילדיהם. בשנת 1949 הוחכר המתחם לאוניברסיטה העברית כדי שישמש אותה כתחליף למבני האוניברסיטה בהר הצופים שהגישה אליהם נותקה. בין השאר שכנו בו הנהלת האוניברסיטה, הפקולטה למדעי הרוח ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. לאחר שנבנה קמפוס גבעת רם עברו רוב מחלקות האוניברסיטה אליו באופן הדרגתי. במתחם טרה סנטה נותרו מספר מצומצם של מחלקות, עד שבשנת 1999 פונה המתחם סופית והוחזר למסדר הפרנציסקאני.

המנזר הקפוצ'יני בירושלים

 המסדר הקפוציני הנו מסדר קתולי שפרש מן המסדר הפרנציסקני  בתחילת המאה ה- 16 על ידי מתיאודי בסקיו. כבר אז זכו הנזירים לכינויים, הקפוצי'ינים, הנובע מהכובע (הקפוצ'ון) הארוך וצורת לבושם. לימים, יקבלו קופי הקפוצ'ין (נמצאים בספארי ברמת גן) וקפה הקפוצ'ינו המפורסם את שמם בשל הדמיון הוויזואלי לצורת לבוש הנזירים החביבים. כיום קיימים כ-11,000 נזירים קפוצי'ינים במעל למאה מדינות.

אל ארץ הקודש הגיעו הנזירים הקפוצ'ינים בשנת 1930  ורכשו את המתחם שבשכונת טלביה במטרה להקים בו מנזר ומכון ללימודי התנ"ך. המקום נבחר בקפידה בשל מיקומו וכן ידוע שבשלהי המאה ה-19 שימש כמתחם לייצור משי. היו אלה הבריטים שהלאימו את המתחם בשנת 1939 שכן איטליה הוכרזה כמדינת אויב וכך הפך המתחם  לבית מעצר מנדטורי. מיד לאחר הקמת המדינה, הפך המתחם לבית חולים פסיכיאטרי (קופ"ח כללית) ובו מעל ל-200 מיטות. ביה"ח נחשב לאחד הטובים בישראל ולימים התאשפזה בו גם המשוררת יונה וולך.

אולם הכנסייה שבמתחם מרתק. כנסיה מודרנית עם עבודות אומנות מרשימות. 14 התחנות של דרך הייסורים, הויאה דולורוזה, ניצבים על קירות הכנסיה כנהוג בכנסיות הקתוליות בעולם אולם בכנסייה זו, מדובר בעבודת אומנות יוצאת דופן.