יום חמישי, 26 בפברואר 2015

סיור יד בן צבי בירושלים המזרחית - 16.01.15

עם עופרה רגב
טיול אחרון בסדרה ירושלים - העיר האסורה

והפעם מפגשים ברובע המוסלמי.
* רחוב השלשלת
* חאן א-סולטאן
* מדרסת א-טשתמוריה
* שכונת המוגרבים
* ברכה ח'אן
* ספריית חאלידי
* רחוב ברקוק
* רחוב שער אל עואנמה
* רחוב שער האריות  
* רחוב באב אל חטה
* שכונת הצוענים
* המלון האשמי
* כנסיית אלכסנדר נייבסקי 
רחוב השלשלת מוביל ממגדל דוד אל שער השלשלת בכותל המערבי של הר הבית.  הרחוב בנוי מעל גשר קדום שהוליך בתקופת בית שני להר הבית ונמצא בחלקו המזרחי של נחל צולב.
למעשה זהו הרחוב היחיד החוצה את ירושלים מהגבעה המערבית, עובר את הוואדי, וממשיך, על גבי גשר, עד לכותלי הגבעה המזרחית שלימים תיקרא ההר. עם חילופי הדת בעיר הקדושה מנצרות לאסלאם נהפך הגשר לציר קדוש שלאורכו ביקשו להיטמן עולי רגל מוסלמים, פקידי ממשל ושאר מאמינים.


חאן א-סולטן
נבנה ע"י הסולטאן הממלוכי ממוצא צ'רקסי ברקוק בשנת 1386. החאן נמצא במרכזו של הרובע המוסלמי ברחוב השלשלת. החאן סיפק שירותי חניה ולינה לסוחרים.
בגג הסמטה המוליכה אל חצר החאן קבועים פתחים לאוורור ולתאורה, ומי גשם החודרים דרכם מתועלים אל בורות מים. בשער הסמטה הייתה דלת רחבה שאפשרה מעבר בהמות משא, וניתן היה לסוגרה ולבודד את החאן מהרחוב. בסמטה וסביב רחבת החאן ניצבים מבנים בני שתי קומות - בראשונה חדרים גדולים לבהמות ולסחורה, ובשנייה חדרים קטנים יותר עם מרפסות, ששימשו כאכסניה  לסוחרים.


מדרסת א-טשתמוריה והמחכמה תנזכיזיה: מדרסה הוא בית מדרש ללימודי קוראן. המדרסה הנמצאת ברחוב השלשלת,נבנתה בשנת 1382\3 ע"י האמיר טשתמור. האמיר טשתמור שירת את הסולטנים הממלוכיים, והיה כה מוצלח בתפקידו, שזכה להשיא את ביתו לסולטן ברקוק. אולם, מסיבה לא ידועה נשלח לכלא באלכסנדריה, לאחר שחרורו האמיר שיפר את מעמדו במידה רבה הוא מונה למושל צפת לתקופה מסויימת, ובשנת 1382 החליט האמיר להתפטר מתפקידו ולשבת בירושלים ללא משרה רשמית. טשתמור חי בעיר עוד שנתיים, עד ליום מותו בגיל חמישים, ונקבר באחד מחדרי המבנה שבנה.



ברכה ח'אן: שמו הנוכחי של המבנה הוא "ח'לאדיה". המבנה נבנה במאה ה-13 ושמו המקורי היה "ברכה ח'אן". בתוכו שלוש מצבות שתחתן קבורים אדם בשם ברכה ח'אן ושני בניו. ברכה ח'אן היה בנם של הסולטן הממלוכי ביברס ובתו של אחד המפקדים הח'ואריזמים שהיה עם שמוצאו בדרום חבר העמים של ימינו.
המבנה שנבנה בשנת 1246, שופץ בתקופה ממלוכית בסוף המאה ה-14. בחזיתו שולב תשליב גיאומטרי מעל החלון וכן אבנים בצבעים שונים, דבר האופייני למבנים ממלוכיים ונקרא בערבית "אבלק". מעל הפתח, בחלקה מערבי של החזית ישנה קשת בסגנון רומנסקי אופייני, ותחתיה קשת בדוגמת "זיגזג".





























שכונת המוגרבים  הייתה שכונת מגורים בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים,  שנוסדה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א-דין כהקדש למהגרים מהמגרב גבולותיה היו הכותל המערבי במזרח, חומת העיר העתיקה בדרום, הרובע היהודי במערב והרובע המוסלמי בצפון. השכונה נהרסה בשנת 1967 בהוראת ממשלת ישראל, וכיום שוכנת במקומה רחבת הכותל המערבי.

בערב 10 ביוני 1967, שלושה ימים לאחר שכבש צה"ל את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים נאמר ל-650 תושבי שכונת המוגרבים לפנות את בתיהם תוך מספר שעות, וכי יינתנו להם בתים חלופיים. לבקשתם עוכב הפינוי עד שהתושבים סיימו לפנות את חפציהם מהבתים. רק תושבים מעטים סירבו‏ . לאחר מכן פינו 15 קבלנים אזרחיים מירושלים את השטח והרסו את 135 בתי השכונה‏, כולל מסגד וזאווייה.

 עשרה חודשים לאחר ההריסה, ב-18 באפריל 1968, הפקיע משרד האוצר את קרקעות השכונה לשימוש הציבור, יחד עם הרובע היהודי כולו, והציע 200 דינר ירדני לכל משפחה שפונתה מהשכונה. מהשכונה נותר שריד בודד בדמות "גשר המוגרבים" המוביל מרחבת הכותל לשער המוגרבים.



הקהילה הצוענית בירושלים המזרחית


פגישה עם מוכתר הצוענים בירושלים המזרחית- מוחמד דיב עבד א־סלים, 





מפגש על גג המלון האשמי בירושלים המזרחית
כנסיית אלכסנדר נבסקי, מנזר וכנסייה הנמצאים ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים במרחק כמה עשרות מטרים מכנסיית הקבר ומול הכניסה הצפונית לכנסיית הגואל.

מבט על הרובע המוסלמי מגג המלון האשמי בירושלים המזרחית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה