יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

סיור בירושלים: עם יד בן-צבי

31.10.14



נרשמנו לסדרת סיורים עם יד בן-צבי

בירושלים בעיקר על מנת להגיע למקומות שבאופן עצמאי אנחנו מהססים להסתובב בהם לבד.

הרישום נעשה לפני מספר חודשים, ואז פרצו המהומות...  הסיורים מבוצעים, והתוכניות משתנות לפי החדשות.

 
בסיור הראשון ביקרנו:
*בכפר נבי סמואל
*עתיקות נבי-סמואל
*מנזר סנט קלייר
מתחם טנטור   *


 כפר נבי סמואל-הכפר נבי סמואל, הוא נבי צמוויל, נמצא צפונית לירושלים ומחוץ לשטחה המוניציפלי, במרחק של קילומטר אחד מצפון לשכונת רמות. היישוב שוכן בצמוד לאתר ארכיאולוגי בעל אותו שם ומתנשא לגובה 890 מ' מעל פני הים. מצפון-מזרח לאתר נמצא הכפר הפלסטיני אל-ג'יבּ, מצפון-מערב לו ההתנחלויות גבעת זאב וגבעון, וממערב הכפר בית איכּסא. הכפר נבי סמואל נבנה בראש הגבעה, סביב המסגד והקבר המיוחס לשמואל הנביא.
 מבט מנבי סמואל צפונה (עטרות)

 האתר נבי-סמואל -נבי סמואל (או בשמו העברי קבר שמואל הנביא) הוא אתר קדוש עבור יהודים, מוסלמים ונוצרים הנמצא כשבעה קילומטרים מצפון מערב לירושלים, בנקודה שגובהה כ–885 מטרים מעל פני הים. האתר נמצא סמוך לדרך מעלה בית חורון העתיקה, אשר הובילה ממישור החוף לירושלים )כיום כביש 443(. לנקודה אסטרטגית זו, בעלת תצפית כה נרחבת, היתה חשיבות צבאית ודתית לדתות המונותאיסטיות ולכוחות הפוליטיים ששלטו באזור לאורך ההיסטוריה, והיא עודה כזאת גם בימינו.
בשל מסורת הקושרת את האתר עם שמואל הנביא הפך האתר קדוש לשלוש הדתות המונותאיסטיות. בני הדתות השונות מתפללים במבנה המרכזי שבאתר,

בחלקו התחתון של המבנה, המורכב שנבנה בתקופה הצלבנית ושימש כנסייה. במערת הקבר, מתפללים היהודים; בחלקו העליון, במסגד המצוי בקומת  הכניסה, מתפללים המוסלמים; ומדי פעם בפעם, על גג המבנה, מתפללים צליינים נוצרים.


 מנזר סנט קלייר


המנזר נקרא על שמה של סנט קלייר שחיה באסיזי שבאיטליה בשנים 1194-1253. קלייר נולדה למשפחה אמידה ונחשפה בצעירותה לדרשותיו של פרנציסקוס מאסיזי מייסד מנזר הפרנציסקאנים שהטיף לחיי עוני ואהבת האל. בגיל 18 ברחה מביתה בעזרתו של פרנציסקוס והפכה לנזירה במנזר בנדיקטיות.
פרנציסקוס החליט להקים מסדר נזירות בדרך אותה התווה, ובראש המסדר העמיד את הנזירה קלייר. היר חייתה במנזר 42 שנה ושנתיים לאחר מותה הוכרזה כקדושה.


מנזר סנט קלייר שוכן בין חומות המגינות עליו מהשפעות חיצוניות. הנזירות חיות בתוכו תוך שמירה על הסתגרות התבודדות מהחוץ ושתיקה .  



הנזירות שמקבלות אורחים מדברות רק אחרי רשת הפרדה 
רשת ההפרדה קיימת גם בכנסייה שמפרידה בין הנזירות לבין שאר המתפללים

 מתחם טנטורטנטור פירושו כובע מחודד, כינוי למקום בשל הגבעה הבולטת עליה יושב המתחם.
במקום שרידי מנזר עתיק, כנראה מזמנו של יוסטיניאנוס הראשון (מאה 6), המנציח את הסיפור של מרים שבדרכה לבית לחם ראתה חקלאי בשדה אפונים וביקשה ממנו כמה. הוא התחמק וטען שאלו לא אפונים אלא אבנים ובשל כך נענש וכל אפוניו הפכו לאבנים. בעקבות כך הצליינים שעברו במקום נהגו ללקט מעט מאבני-אפוני המקום, ששימשו כסגולה לריפוי ונמכרו במחיר גבוה בשווקי אירופה.

ב1868 - רכש קונסול אוסטרו-הונגריה בירושלים, בסיוע מסדר אבירי מלטה, את האדמות שכונו "שדה יעקב אפרתה"   שכללו גם את הגבעה שכונתה "טנטור", סה"כ 130דונם
ב-1877, או לפי גרסה אחרת ב1872, נפתח במקום בית חולים קטן בידי אבירי מלטה. לאחר מותו קבוג'ה נקבר במקום, במגדל שמימין לשער
עד 1919 בית החולים הופעל בידי מסדר האחיות של

Saint Giuseppe Benedetto Cottolengo
בעקבות ביקור האפיפיור פאולוס ה6 בישראל ב1964 רכש הותיקן את המתחם והחכירו לאוניברסיטת נוטרה-דם במטרה לבנות מוסד לימודי במקום.

ב1972, לאחר הרס מרבית המבנים המקוריים ושימוש באבניהם, נחנך במקום "מכון טנטור" ללימוד תאולוגיה, השייך למוסדות אוניברסיטת שגולת הכותרת שלו היא ספרייתו המונה כ70,000 כותרים והעובדה שחרת על דגלו להיות מוקד לכל זרמי הנצרות במידה שווה, כפי שמתבטא בכך שהמנהל הוא רוסי אורתודוכסי - האב טימותי, בעוד מרבית הצוות הם קתולים והכנסיה בכלל נראית פרוטסטנטית. על קיר אולם הכניסה יש תמונה של המבנה המקורי של בית החולים.

הקולג' נבנה ומתופעל בידי צוות אמריקאי. יש בו מסלול לימוד לחודש אחד ומסלול לשלושה חודשים.

כמו כן במקום לימודים על הארץ, העמים היהודי והערבי וכתבי הקודש של שני העמים, שלצערנו הרב מוטה קשות נגד מדינת ישראל כשם שיפורט להלן.

שער הכניסה מרשים ומעוצב בסגנון קלאסי-מבוצר והוא המבנה השלם הגדול היחיד שנותר מבית החולים. כמו כן מהמקום נוף מרהיב כלפי בית לחם, הרודיון והר חומה.
האדריכל, פראנק מונטנה, קיבל מטדי קולק באותה השנה, את מדליית ירושלים כהוקרה על עבודותיו בעיר.
לצערנו הרב המוסד כיום מתהדר בכך שאסור לחיילי צה"ל להכנס אליו, הוא מארח דרך קבע כנסים ואנשי ארגוני שמאל קיצוני, פרו-פלשתינים ואנרכיסטים, מרבית הקישוטים שרחבי המבנה הם ערביים והצוות טוען שמטרתם לפאר את התרבות הערבית, וכן בחנות המזכרות הקטנה של המוסד יש מגוון ספרים וחוברות העוסקים ב"כיבוש הישראלי" באופן מאד אנטישמי.    עמוד ענן


לתאום ביקור: מייקל 02-6760911.. 
 הר חומה - מצולם ממתחם טנטור

גדר ההפרדה - הכניסה לבית לחם




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה