הבלוג שלי

טיול אופניים מעגלי לאורך הנחלים חרמון ושניר

וטיול קצר במורדות רמת הגולן

8.11.14

נוסעים מקרית שמונה על כביש 99 ובצומת חורשת טל מחנים את הרכבים ליד עץ האלון העתיק.

מתחילים בחורשת טל ונוסעים על הטיילת לאורך כביש 918 עד הגשר שחוצה את נחל חרמון (בניאס).
מיד לאחר הגשר פונים ימינה ונוסעים על טיילת אופניים חדשה לאורך הנחל עד קיבוץ שדה נחמיה.
חוצים את הקבוץ ופונים ימינה עד שמגיעים לנחל שניר (החצבאני) נוסעים לאורך הנחל בין מטעים עד שמגיעים למושב בית הלל.
ממשיכים לנסוע לאורך הנחל על גדר המערכת של הישוב עד שמגיעים לבסיס הצבאי.
עולים על הכביש ונוסעים כ500 מטר עד כביש 99 חוצים את הכביש ונוסעים בטיילת עד שמגיעים לחורשת טל.

נחל חרמון (הבניאס) – מוצאו בחרמון והוא אחד משלושת המקורות העיקריים של הירדן ראשיתו של הנחל במעיין בניאס למרגלות החרמון,הוא זורם לדרום מערב לאורך 35 ק''מ.

נחל שניר-חצבאני- הארוך ביובלי נהר הירדן, מוקף צמחיית גדות ירוקה בריכות ומפלים.

מוצאו-מנקז את מורדותיו הצפון מערביים של החרמון, מעיינותיו העיקריים הם עינות חצביה ועינות הוואזני רובו נימצא בשטח לבנון.

היו בצפון הארץ שלושה נהרות. שם האחד – חצבאני, השני- בניאס, ושם השלישי – דן. הם זרמו זה לצד זה, ומעולם לא נפגשו ותמיד היו רבים ומתווכחים ביניהם. הבניאס טען, שהוא הגדול מכולם.

החצבאני טען, שבכל חורף הוא מכפיל את כמות המים שבו. והדן היה אומר, שיש לו השם הכי יפה, שם קצר ומצלצל: דן.

מאחר שנמשכו המריבות, החליטו שלושת הנהרות להביא דברם לפני השופט. ובגליל ישב אז קאדי (שופט) זקן, נכבד וחכם. הנהרות פנו אליו והוא הסכים לשפוט ביניהם: בא וישב על תל שעמד בין השלושה. זרמו הנהרות מסביב לתל, והשמיעו את טענותיהם ברעש ובמהומה.

"בבקשה מכם, דברו אחד אחד ואשמע את דבריכם," השתיק השופט את הנהרות המתווכחים, חזרו הנהרות והשמיעו את טענותיהם. התבונן בהם השופט, לבסוף פתח ואמר: "אכן, צודקים אתם. לכל אחד מכם יש מעלות טובות".

"אך מי הטוב מכולנו?" רצה החצבאני לדעת.

"מובן שאני!" קבע הבניאס.

"לא ולא!" התרגז הדן.

ושוב התלהט הוויכוח, ופרצה מריבה אשר סתמה את אפיקי הנהרות. אבנים נעקרו, המים התחממו, אש פרצה בין השיחים, וכל הציפורים ברחו.

"חדלו מיד!" ציווה השופט. "אם כך תמשיכו, לא תוכלו להתקיים. אתם מוכרחים להפסיק את המריבות". "אמור לנו אתה מי הטוב בינינו – ושוב לא נריב," בקשו הנהרות מן השופט.

"כל אחד מכם יש לו מעלות משלו," אמר השופט. "ועל כן – אם תתחברו לנהר אחד – יהיה הוא לטוב ביותר. מימיו יהיו קרירים, זרמו שוטף, וחופיו ירוקים, ושם נאה נקרא לו: ירדן".

אכן, דברי חוכמה וטעם אמר השופט הזקן.

וכך זרמו כל הנהרות, ירדו למקום אחד והיו לנהר חדש – נהר רחב, חופיו ירוקים, מימיו קרירים וזרמו עז ושמו ירדן.

והמקום אשר עליו ישב השופט החכם למשפט הנהרות נקרא מאז תל – אל – קאדי, ופירושו – תל השופט.