יום שישי 05.12.14 המשך הטיול
* נחל פרצים - נחל סדום
*תצפית הר סדום
* מצפור מפעלי ים המלח
* עין פלוטית
* נחל אמציה
* חניון לילה - נחל ביתרון
נחל
פרצים הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה.
מקורו של נחל פרצים במישור עמיעז אותו הוא מנקז, הוא זורם לכיוון צפון-מזרח, אורכו
5.5 ק"מ, בסופו הוא מצטרף לאגן ההיקוות של נחל חימר ונחל זוהר ונשפך
לים המלח מצפון להר סדום.
נחל פרצים וערוציו
מתחתרים לכל אורכם בתוך סלעי חוואר הלשון.
המים שהתחתרו בסלע הרך חשפו קירות "מצוירים" פסים דקים ישרים ומסולסלים
של סלעי משקע מעונות השנה המחזוריות שחלקן עברו קימוט גאולוגי. נקיק הנחל מגיע לעומק של כ-50 מטר ורוחבו
מטרים אחדים.
נחל סדום
מנחל פרצים נכנסים לאפיק נחל סדום. הנחל נמצא במישור עמיעז בצמוד
למורדות המערבים של הר סדום. על קירות הנחל ניתן לראות ציורים יפים של שכבות
משקעים וסלעי מלח גדולים.
הר סדום הר סדום הוא הר בצפון מזרח הנגב, בין חופו של ים המלח לנחל פרצים.
אורכו של הר סדום כאחד עשר קילומטרים, רוחבו המרבי מגיע לשני קילומטרים וגובהו
כמאתיים מטרים מעל פני ים המלח ומאה ותשעים מטרים מתחת גובה פני הים.
הר סדום נוצר ככל הנראה
בסוף תקופת קיומה של ימת הלשון - לפני כ-20,000 שנה. לאורך שנות קיומה של ימת
הלשון חלו בה שינויים רבים במפלס המים וברמת מליחותם. עם השנים שקעה בקרקעית הימה
כמות גדולה של מלחים.
בתקופתה האחרונה, עם תחילת העלמותה, החלו לשקוע בימה כמויות גדולות של חומרים
כבדים יותר ממלח. חומרי הסחף החדשים, ששקעו במרכזה של הימה, דחקו לצדדים את שכבות
המלח שפרצו כלפי מעלה במערבה של הימה. על גוש המלח הענק, המתרומם במהירות, נותרו
שכבות של סלעים אחרים, שהיוו את גגו של ההר. שכבות סלע אחדות, שהיו בשולי ההר
המתרומם נותרו תלויות על צלעותיו בצורה אנכית - אלו הן שכבות חוואר הלשון הצמודות
להר סדום במזרחו ומערבו והמכילות כמות גדולה של מאובני דגים ורכיכות ימיות. שכבות אחרות, הנראות לעין, התעוותו
מעוצמת התהליך ונשארו תלויות כשהן מעוקלות ומפותלות.
בשל מסיסותו הרבה של המלח
המהווה את גוף ההר, נמסו שכבותיו העליונות ובמקומם נותרה רק שכבת משקע בעובי של
כ-40 מטר המכילה אדמה, חלוקי אבנים, ומינרלים שונים כמו גיר, חרסית, ואנהידריט.
מאוחר יותר, החל תהליך הדומה לתהליך הקארסטי שבסלעי גיר, אך
באופן מואץ יותר בשל טבעו של המלח. המים היורדים עם הגשמים הדלים באזור המסו שכבות של מלח ויצרו ערוצי
נחלים קטנים, מערות מפותלות ובמקומות מסוימים, בהם קרס גג האדמה והחול, נוצרו
ארובות ופירים עמוקים.
הר סדום נוצר
בעקבות תופעה גיאולוגית מעניינת הנקראת "דיאפיר" (פקק), במהלכה חומרי
הסחף וסלעי המשקע השונים לחצו על סלעי המשקע של העבר, והמלח במשקלו הנמוך הנוטה
לזרום כלפי מעלה, הושפע מהלחץ, נלחץ הצידה ולמעלה ופרץ החוצה וכך יצר את הר סדום.
נקודת תצפית רחבה הממוקמת על כביש
90 מול המפעלים. במקום מערכת הסברה קולית בה ניתן לשמוע על תולדות התעשייה
והמפעלים בעברית ובאנגלית. בתצפית ניצב פסלו של הפסל עזרא אוריון - 'מצב האדם'
המתנשא לגובה של 25 מ'. מצפור שחר- ע"ש
תת אלף אריה שחר ז"ל, מי שהיה מנכ"ל מפעלי ים המלח ותרם למימוש החזון הציוני של תעשייה יצרנית בים המלח.
מהפסגה תצפית רואים במבט מזרחה
רואים את קצהו הדרומי של
הר סדום, קצה הרי מואב ותחילת הרי אדום, את נחל זרד הנשפך ים המלח
והעיירה הירדנית א–צאפי (צוער המקראית). התצפית נושקת למישור
עמיעז וניתן לראות ממנה גם את מצוק ההעתקים ואת תחילת מסוע האשלג. במבט
לדרום נפרשים מפעלי ים המלח ובריכות האידוי. בסמוך לתצפית – מאגרי מים מקידוחים.
סמוך למושבים נאות הכיכר ועין תמר,
בלב כיכר סדום, נובעים תחת עצי הדקל מי המעיין עין פלוטית. המעיין הקסום נקרא בשמה
של בתו של לוט, ואילו בפי תושבי המקום הוא מכונה גם "מעיין האהבה".
מימיו הצלולים של המעיין נעימים ומליחים מעט, ותענוג לטבול בהם. עצי הדקל ביניהם הוא
חבוי, מסתירים את המעיין מהכביש, והופכים אותו למקום אינטימי ושקט. אולי משום כך
נרקמו האגדות המקומיות, לפיהן במים הצלולים שבין עצי הדקל
נחל אמציה מנקז שטח גדול בצפון הערבה שממערב למושב עידן עד בואכה
כיכר סדום ודרום ים המלח, כאשר הוא נשפך לתוך אגן הניקוז של נחל צין. שמו של הנחל
נקשר לאמציה מלך יהודה שכבש אזור זה במהלך שלטון כאשר נלחם באדומים. נחלים נוספים
באזור אשר מתנקזים לנחל אמציה, זכו אף הם להיקרא על שמות מקראים כדוגמת: יואש,
יכליה, ירושא ואביה. הנחל שימש שנים רבות כנתיב מעבר בין הערבה לים המלח ואף אפשר
את תנועת כוחות צה"ל במהלך מבצע לוט בזמן מלחמת העצמאות. שמו של הנחל בערבית
הוא "ואדי קצייב" – נחל הקנים, על שום קני הסוף שגדלו בסמוך למעיינות
שבראש הערוץ.
נחל אמציה מתחתר בתוך הסלע הרך של "חוואר הלשון", ותוך התחתרותו נוצרו קירות הקניון המרשימים התוחמים אותו. בעקבות הזרימה של ערוצים צדדיים ופריכותו של הסלע התהוו צורות נוף הדומות לפסלים המקשטים את הדרך. חוואר הלשון הוא סלע "צעיר" בקנה מידה גיאולוגי והינו שריד לימה גדולה שהתקיימה לאורך הבקע הסורי אפריקאי ונוצרה לפני כ 60 אלף שנה.
עצי שיטה
לאורך חלקו הדרומי של ערוץ נחל אמציה גדלים שיחי רותם ועצי שיטה היוצרים יחדיו נוף סוואנה מדברי. עץ השיטה גדל בבתי גידול יבשים וחמים ועל כן הוא הדומיננטי מבין העצים הגדלים במדבר בכלל ובערבה בפרט. בערוץ הנחל נפגוש עצי שיטה משני מינים – השיטה הסלילנית, בעלת גזע ראשי ונוף עגול והשיטה הסוככת בעלת גזעים מרובים המסתעפים מן הבסיס ומשווים לעץ נוף משולש. הצל שמטילים ענפי השיטה מגן על היצורים החיים המתקיימים בסביבתה מפני קרינת השמש החזקה. העץ מהווה מחסה ומזון עבור בעלי חיים מדבריים כגון צבאים, ציפורים, לטאות ומכרסמים ומכאן חשיבותו האקולוגית הגבוהה.
מבצע לוט
מבצע לוט נערך במהלך מלחמת העצמאות, במטרה לחדש את
הקשר היבשתי עם סדום הנצורה, לאחר שהוא נותק עקב הכרזת המדינה באו"ם
בכ"ט בנובמבר 1947. למחנה סדום היה נתיב יבשתי אחד, פרט לנתיב הימי, בדרך
העפר העוברת בנחל אמציה. המחנה היה תחת התקפות ירי וחבלות שנעשו בידי חוליות
מפגעים ירדניות. הקשר עם המחנה נותר רק באמצעות מטוסים. לאחר כיבוש באר שבע במבצע
"יואב" נפתחה הדרך מזרחה, וב- 23 בנובמבר 1948 יצא מבצע "לוט"
לדרך. סיירי חטיבת הנגב יצאו ברכבים מבאר שבע לכורנוב (ממשית) דרך מישור ימין ועד
עין חוצוב (עין-חצבה). משם המשיכו צפונה באפיק נחל אמציה עד לעין בידה (עין הכיכר)
והמבצע הושלם כאשר נכנסה השיירה אל סדום הנצורה
נחל ביתרון- מערבית למושב עידן - חניון
סוף היום הראשון לטיול - זריחת הירח
מעל נחל ביתרון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה